כיבוד אב ואם

מצוות כיבוד אב ואם היא המקשרת בין האדם לקונו, וככל שהאדם מוסיף לדקדק בקיום מצוה זו, ומשתדל ביותר לכבד את הוריו ולהפיק את רצונם ולהסב להם מלא חופניים של שמחה ונחת, כן מתחבב הוא על הקב"ה ועושה נחת רוח לפניו. ואם האדם מיקל ח"ו בכבוד הוריו ומתעלם מבקשותיהם וכו' בוודאי שאין להקב"ה שום שמחה ממנו, ואפילו את מצוותיו ומעשיו הטובים יטרפו בפניו בבושה וכלימה.

כל מה שזכה האדם ללמוד תורה ולקיים מצוות זהו בזכות הוריו שיצרו את גופו ולבושי נפשו, שהרי בלא גוף זה הוא לא היה יכול כלל לקיים מצוות. ולכן גם אם מדרגתם הרוחנית של הוריו של האדם היא שפילה ביותר, ואילו מדרגתו נעלית משלהם לאין ערוך, בכל זאת הוא חייב להכיר להם טובה עד סוף ימיו, שהרי רק בזכותם התאפשר לו להשיג כל מה שהשיג. ואם ח"ו הוא נוהג כלפיהם בכפיות טובה, אין כל ערך למצוותיו ומעשיו הטובים.

ומכאן תוכחת מגולה לכל אותם חכמים בעיניהם המורים לתלמידיהם לנתק כל קשר עם הוריהם כאשר הם לא שומרים תורה ומצוות וכיו"ב. הוראות מסוג זה מכעיסות ביותר את הקב"ה וגורמות לו צער, כי מעשה זה הינו פשע נוראי וכפיות טובה שאין כדוגמתה, ונוסף על כל זאת, חילול ה' שאין כדוגמתו.

ידע כל אדם נאמנה שבזכות שיכבד את הוריו, וימלא את כל משאלותיהם, וישמח אותם שמחה גדולה, יחולו עליו ברכות מרובות מן השמים ויהיו כל מעשיו (גשמיים ורוחניים גם יחד) מוצלחים ביותר, כיון שאותן הברכות שהוריו מברכים אותו על כך שהוא גורם להם קורת רוח פועלות פעולות עצומות בשמים לפעמים אפילו יותר מברכותיהם של צדיקים גדולים. ונוסף על כך גם יהיה מובטח לו שילדיו לא יסורו מדרך ה' ולא יפרקו עול לעולם ח"ו, וגם הם יכבדוהו ויסבו לו רוב נחת כפי שנהג הוא בהוריו.