תוכן העמוד
דלג על תוכן העמודרבי אהרון ראטה - ה"שומר אמונים" {ו' ניסן} |
||||||
אביו, שמואל יעקב, היה קצב בעיר אוז'הורוד (אונגוואר) בהונגריה. בצעירותו למד בישיבות במונקטש וואיא ווייצן, ושהה בחצרות אדמו"רים, בהם הרב צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, הרב יהוסף ראטנבערג מקאסאני, הרב יהושע העשיל פריד מקאפיש והרב ישכר דב רוקח מבעלז. תקופה קצרה שהה גם אצל הרב ישראל הגר מויז'ניץ.
בשנת תרפ"א (1921) הקים חבורה בשם "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, במטרה לעסוק בעבודת ה', תלמוד תורה ותפילה בהתלהבות ובקול רם. נודע כסגפן. נהג לדבר בהתלהבות אודות ביאת המשיח.
בשנת תרפ"ה (1925) עלה הרב ראטה לארץ ישראל, וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש "אוהל אלימלך" על שם רבו, רבי צבי אלימלך מבלוז'וב. מסיבות בריאות חזר לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של חסידים בארץ ישראל. הדגיש אמירת אמן בקול רם, ובעקבות זאת שינה בשנת תרצ"ג (1933) את שם חבורת חסידיו ל"חבורת שומר אמונים", על פי מאמר חז"ל: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן" (סנהדרין קי, ב). בנושא זה הוא עוסק בספרו שומר אמונים.
בשנת תרצ"ו (1936) עברה חבורתו אל העיר ברגסז. טרם הפלישה הגרמנית להונגריה, בשנת 1940, עלה בשנית לארץ ישראל עם בני משפחתו והקים בירושלים את בית המדרש "שומרי אמונים".בפי חסידי תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק הוא מכונה "האדמו"ר הזקן" (ביידיש: "דער אלטער רבי"), כדי להבחין בינו לבין האדמו"ר שלאחריו, חתנו הרב אברהם יצחק קאהן.
הרב ראטה היה רוב ימיו חולני, בפרט במערכת העיכול. גופו היה צנום. נפטר בגיל 52, בו' בניסן תש"ז (1947), בעיצומה של טחינת קמח ידנית ברחיים לצורך אפיית מצות. לאחר מותו נתמנה למלאות את מקומו חתנו הרב אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מ"תולדות אהרן". אנשי החסידות ממשיכים את מורשתו ומכונים רֶ'בַּאהרַ'לַך, על שמו. בהמשך מינתה קבוצה של חסידים את בנו של הרב ראטה, הרב אברהם חיים ראטה למנהיגם. כיום נקראת קבוצה זו חסידות שומרי אמונים. בשנות התשעים התפלגה מתולדות אהרן חסידות "תולדות אברהם יצחק". זכותו תגן עלינו אמן. |
||||||
|
||||||