מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
עצות הרב
תרום והיה שותף
הרשם לניוזלטר
ספרי הרב
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

רבי אריה לוין - רבם של האסירים - ט' ניסן

נולד בעיר אורלא לר' בנימין ביינוש ולעטיל. למד אצל ר' איסר זלמן מלצר. נודע בכינוי 'רב האסירים' מפני שהיה נוהג כעשרים וחמש שנה לבקר את האסירים ולעודד את רוחם. כששאלו את הראי"ה קוק ז"ל (שהיה ידיד נפשו של ר' אריה) מדוע המליץ בפני שלטונות הכלא דווקא על ר' אריה שיהיה רבם של האסירים השיבם: "יש בו בר' אריה, מידה של גומל חסד בגופו וכאן סוד נשמתו ותיקונו בעולם".

 

בליל יג' בניסן כשר' אריה הגיע מיד לאחר תפילת ערבית לביתו על מנת לקיים מצוות בדיקת חמץ, עוד לפני הבדיקה חש עייפות רבה, הוא נשכב על המיטה לרגע קט ונרדם. והנה בחלומו הוא רואה את אביו מוטל על הארץ מת.

ויקם ותפעם רוחו וחשב בליבו: "הלא חלומות שוא ידברו", התחזק ואחז בנר הבדיקה אך כוחו לא היה עימו ונפל שוב על המיטה ונרדם ושוב ראה בחלומו את אביו מוטל כמת וכך נשנו הדברים כמה פעמים בערב זה. וידע כי נכון הדבר.

החל ממחרת לומר "קדיש" על אביו וכך נהג אחד עשר חודש. שלוש שנים לאחר מכן הגיע אליו מכתב מ'אורלא' עיר מולדתו, תאריך המברק היה ערב חג הפסח של שלוש שנים לפני כן, ובו מודיעים לו שאביו נפטר בליל בדיקת חמץ, ומחמת שיבושי דרכים עקב המלחמה התעכב המברק שלוש שנים, ויהי לפלא...

 

קיבל הסמכה לרבנות מידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט וכן הראי"ה קוק.

 

נישא לצפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, שהיה רב בקובנה. בארץ כיהן כמשגיח בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים.

 

היה ידוע כבעל חסד גדול בזכות מעשיו הכבירים ואף ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו על אף הסיכון הכרוך בביקורים אלו.

 

הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול ה'תשכ"ט במרכז רפואי הדסה, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית הקברות סנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו ועל פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו".

עבור לתוכן העמוד