מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

ראש השנה - מעלת אמירת תהלים

מנהג ישראל הקדושים לסיים בשני הימים של ראש השנה את ספר התהלים שתי פעמים - פעם אחת בכל יום. וכתבו המפרשים שהטעם לכך הוא, כיון שבספר תהלים ישנם ק"ן (מאה וחמישים) פרקים, ושתי פעמים ק"ן עולה בגמטריא "כפר", ונרמז בכך שעל ידי קריאת כל ספר התהלים שני פעמים הקב"ה ברחמיו יכפר לאדם את עוונותיו, ויכתוב ויחתום אותו ואת בני ביתו לחיים טובים ולשלום.

 

לאמיתו של דבר ראוי לכל אדם לאמץ לעצמו את המנהג החסידי (כתקנת רבותינו נשיאי חסידות חב"ד) לסיים את ספר התהלים פעמיים בכל חודש וחודש: פעם אחת על ידי שיקרא בכל יום את פרקי התהלים השייכים לאותו יום בחודש לפי סדר חלוקת התהלים החודשי, ופעם אחת על ידי שישכים קום בכל "שבת מברכין" (השבת שלפני ראש חודש) ויקרא את כל התהלים ב"נשימה אחת" (כלומר, ללא הפסק בדברים בטלים) ובזה ירוויח שכבר בכל חודש וחודש יעמדו לרשותו "כפר" פרקי תהלים, ובזכותם יכפר לו ה' על כל עוונותיו, ולא יצטרך להמתין עד ראש השנה, שאז כבר תתמלא סאתו עד אפס מקום וספק אם יהיה די ב"כפר" פרקי התהלים של ראש השנה לפנות אותה.

 

ודבר זה נוגע לאדם עצמו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות שיזכו כולם ללכת כל ימיהם בדרך ה' ולא יסורו ממנה לימין ולשמאל. ובדוק ומנוסה שבכל בית שבו היו ההורים רגילים לקרוא בכל יום ויום כמה פרקי תהלים להצלחת זרעם, אף אחד מילדיהם לא סטה מדרך ה' לימין או לשמאל אלא תמיד הלך בדרך הישרה העולה בית אל.

 

ורמז לכך בדברי חז"ל (עירובין יג, ב) שאמרו: "תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים". והיינו כי ישנם לצערנו אנשים רבים, וחלקם אף נימנים על חוג ה"חרדים", המטהרים כל מיני שרצים רוחניים שונים ומשונים (כאמצעי תקשורת טמאים, וכן כל מיני בגדים שאינם לפי רוח התורה וכו' וכו') במאה וחמשים טעמים, ומאפשרים להם מדרך כף רגל ואף מגורי קבע בביתם, עד שבמשך הזמן הם או ילדיהם או נכדיהם מתרחקים מדרך התורה, ואף פורקים עול לגמרי רח"ל. אך כל זה יכול לקרות רק בבתים שבהם ההורים אינם רגילים בקריאת תהלים, אך בבתים שבהם ההורים רגילים בקריאת תהלים, הרי שמאה וחמשים הפרקים שבספר התהלים מגנים על זרעם, ומצילים אותם מלטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים.

 

בתקופת נערותו של אבי מורי זצ"ל הוא חלה במחלה אנושה, וחייו היו בסכנה של ממש, ובעודו שוכב במיטת חוליו כמעט ללא רוח חיים נגלה אליו בחלום דוד המלך ע"ה בכבודו ובעצמו, ואמר לו שהוא בא כדי להושיע אותו מצרתו אך זאת בתנאי שיבטיח לו לסיים בכל יום את ספר תהלים עד סוף ימיו, ואבי מורי זצ"ל הבטיח לו, ובדרך נס ממש התרפא מחוליו. ואכן, מאז קיים אבי מורי את הבטחתו, ועד יומו האחרון עלי אדמות הקפיד בכל יום לסיים את ספר התהלים, עד שזכה שספר התהלים כולו היה סדור לו על לשונו בעל פה ממש, ולא היה זקוק לספר כלל.

 

וזכורני שכבר מהיותי בגיל ארבע שנים תמיד ראיתי את שפתיו של אבי מורי זצ"ל נעות ורוחשות פרקי תהלים בבחינת "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך" (דברים ו, ז), עד שכמעט לא היה ניתן לדבר איתו כדי שלא לבלבלו בקריאת התהלים. ובזכות זה היה ה' עימו בכל דרכיו, וזכה שכל זרעו אחריו הולכים בדרך ה', בנים לומדי תורה ובנות צנועות כראוי לבנות ישראל.

 

וקבלה בידינו מהבעל שם טוב הק' שקריאת ספר התהלים כולו ללא הפסק מסוגלת ביותר להמתיק את כל הדינים, וכפי שנרמז במה שנאמר: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" (תהלים קו, ב), כלומר מי מסוגל למלול ולשבר את הגבורות והדינים, מי שזוכה לקרוא את כל ספר התהלים בלא הפסק. ובדומה לזה, קריאת התהלים מוללת ומפוררת את כל עוונותיו של האדם לפרורים קטנים שאין בהם שיעור, וממילא ה' מוחל לו עליהם וממתיק מעליו את כל הדינים.

 

והנה מובא במדרש (ילק"ש תהלים רמז תריג) שדוד המלך ע"ה ביקש מהקב"ה שמי שקורא תהלים לא יחשב חלילה כעוסק בדברים בטלים, אלא יטול על כך שכר ויחשב כעוסק בסוגיות חמורות כדוגמת הסוגיות שבמסכתות נגעים ואהלות, שנאמר: "יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי" (תהלים יט, טו).

 

היו כאלה שרצו לומר שהיות ובמדרש לא נזכר שה' נענה לבקשתו, יתכן שבקשתו כלל לא התקבלה, ויש באמירת תהלים משום ביטול תורה. אולם טעות בידם, שהרי פשיטא שכשדוד המלך ביקש בקשה מה' היא התקבלה ברצון "ומי עבד ירא מאלקיו כדוד" (לשון האוה"ח הק' שמות ל, יב).

 

מי שבמשך כל השנה מזלזל בקריאת תהלים ומחשיב אותה לביטול תורה, ורק כשבאה עליו איזה צרה הוא ממהר לקרוא התהלים (בבחינת מה שנאמר: "ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו" (ירמיה ב, כז)), לא די שקריאת התהלים לא תועיל לו אלא גם תוסיף לקטרג עליו באומרה: 'הרי לדעתך בקשתו של דוד המלך לא התקבלה, וכי טוב אתה מדוד שבקשתך כן תתקבל?!', ורק מי שבמשך כל השנה כולה מכבד את ספר התהלים, ומקפיד לקרוא בו בכל יום (ולא רק כשבאה עליו איזה צרה רח"ל) - רק אז הבקשות שיבקש בעת קריאת התהלים תשמענה בשמים ויוושע בכל המצטרך לו.

 

ומספרים שגם השל"ה הק' בראשית ימיו לא הרשה לעצמו להרבות בקריאת תהלים כיון שחשש שיש בכך ביטול תורה, אלא תמיד היה עוסק רק בסוגיות חמורות, אולם בהמשך חייו האיר ה' את עיניו וזכה להכיר במעלה העצומה של אמירת תהלים, ומאז לא מש ספר התהלים מתוך ידו אלא היה הוגה בו תמיד. וכך הוא כותב בספרו שני לוחות הברית (מסכת תמיד פרק נר מצוה אות צג-צד): "ומי שנפשו חשקה לדבקה בו יתברך בשבחיו, אז ידבק עצמו בספר תהלים, וכבר אמרו רז"ל (ירושלמי שקלים ב, ה) שהתפלל דוד המלך עליו השלום שיאמרו זמירותיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות... ואשרי האיש אשר אומר תהלים בשירה ובזמרה ובשמחה ובכוונת הלב".

עבור לתוכן העמוד