מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

עבודת הקדושה בימי החנוכה

והנה לפי פנימיותם של דברים, עיקר רצונם של היונים היה לבטל מעם ישראל את מידת יוסף הצדיק, בחינת שמירת היסוד. וכדי לרמוז זאת סיבבה ההשגחה העליונה שחג החנוכה לעולם יחול בסמוך לקריאת פרשת "וישב", שבה מסופר על עמידתו האיתנה של יוסף בנסיון אשת פוטיפר, ושמירתו על קדושתו. וסימן לדבר, כי "יוסף" עולה בגמטריא "מלך יון" וכן "אנטיוכֻס" (ראה במגלה עמוקות על ואתחנן אופן רנב), לרמוז שהיונים הרשעים היו מנגדים למידת יוסף, ובקשו לעוקרה מישראל.

 

וזהו גם שמובא בדברי חז"ל (בר"ר ב, ד) שאמרו היונים לעם ישראל "כִתבו על קרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל", והיינו שהיתה כוונתם של היונים לעקור מישראל את מידתו של יוסף הצדיק שנמשל לשור, כמו שכתוב על יוסף "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז), וכן לאבד מהם את בחינת משיח בן יוסף שהוא בחינת קרן, כמו שכתוב "וירם קרן משיחו" (שמואל-א ב, י), ובזה לעקור גם את חלקם של ישראל באלקי ישראל בעולם הבא.

 

ולכן גזרו היונים שלא למול את הבנים, ובכך חשבו לאבד את קדושתם של בני ישראל. וכן גזרו שכל בת ישראל שעומדת להינשא תצטרך להיבעל להגמון תחילה ורק אחר כך תוכל להכנס לחופתה (ראה בר"ן לשבת י, א בדפי הרי"ף), ובכך חשבו לאבד את קדושתן של בנות ישראל.

 

וכנגד שתי גזירות אלו דרשו חז"ל במדרש (בר"ר שם) על הנאמר קודם בריאת העולם "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך" (בראשית א, ב) "חושך - זו יון", וכן דרשו במדרש (בר"ר מד, יז) על הנאמר בברית בין הבתרים "והנה אימה חשכה גדולה" (בראשית טו, יב) "חשכה - זו יון". והיינו שכנגד מה שחשבו היונים להחשיך את אור קדושתם של בני ישראל במה שגזרו שלא ימולו את הבנים נאמר "חושך" בלשון זכר, וכנגד מה שחשבו היונים להחשיך את קדושתן של בנות ישראל במה שגזרו שכל הנישאת וכו' נאמר "חשכה" בלשון נקבה.

 

ומה שעמד להם לישראל באותה העת זוהי ראשית כל קדושתו של יוסף הצדיק ועמידתו בנסיון, ובכך הוא נתן כח לעם ישראל שהיו בזמן היונים להתגבר על כל הנסיונות ולשמור על קדושתם, ולא לחוש לגזרותיו של מלך יון.

 

וזהו בדומה למה שמצינו במדרש (ויקר"ר לב, ה) שבזכות זה שיוסף גדר עצמו מן הערוה בהיותו במצרים ושמר על קדושתו בתוקף, הצליחו כל עם ישראל לשמור על קדושתם בהיותם במצרים, וכמו כן הוא בנוגע לשאר הדורות.

 

ועצם הישועה באה להם על ידי בני חשמונאי שהיו משבט לוי, כיון שגם לשבט לוי היה כח להכניע את קליפת יון, משום שאף הם היו שלמים בקדושת הברית ומסרו נפשם עליה, כמו שאמר משה על שבט לוי: "כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו" (דברים לג, ט), ומפרש רש"י "ובריתך ינצורו - ברית מילה, שאותם שנולדו במדבר, של ישראל לא מלו את בניהם, והם (בני שבט לוי) היו מולין ומלין את בניהם".

 

וכן מובא במדרש (בר"ר צט, ב) וז"ל: "לוי כנגד מלכות יון, זה שבט שלישי וזו מלכות שלישיה, זה אותיותיו משולשין וזו אותיותיה משולשין, אלו תוקעי קרנים ואלו תוקעי סולפירים, אלו לובשי כובעים ואלו לובשי קיסים, אלו לובשי מכנסים ואלו לובשי פמלליא, אלו מרובים באוכלסין ואלו מועטין באוכלסין, באו מרובים ונפלו ביד מועטין... ביד מי מלכות יון נופלת, ביד בני חשמונאי שהם משל לוי".

 

וממשיך המדרש: "באיזו זכות, מברכתו של משה שאמר "מחץ מתנים קמיו" (דברים לג, יא). כלומר שבברכתו של משה קודם פטירתו לבני שבט לוי כבר רמז ברוח קודשו על הישועה שעתידה לבוא על ידיהם לעם ישראל בזמן מלכות יון.

 

והוא אומרו "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה, מחץ מותניים קמיו ומשנאיו מן יקומון" (דברים לג, יא) כפי שמפרש רש"י "ראה (משה) שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם עובדי כוכבים והתפלל עליהם, לפי שהיו מועטים, י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות, לכך נאמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה".

 

מכל האמור יש ללמוד עד כמה ראוי להשתדל בימי חנוכה הקדושים להוסיף עוד ועוד בענין שמירת גדרי הקדושה והצניעות, ומימי החנוכה אנו מקבלים כח עצום להתחזק בזה במשך כל השנה.

 

וההסתכלות בנרות החנוכה מועילה מאוד להשגת הקדושה בכלל, ולקדושת העיניים בפרט, כי בנרות החנוכה מאיר האור הגנוז כמובא בסה"ק בני יששכר (מאמרי חודשי כסלו טבת, מאמר ב אות ח) בשם הרוקח (בסי' רכה) שקיבל מפי אליהו הנביא זכור לטוב.

 

ולכן גם מדליקים במשך כל ימי החנוכה שלושים ושש נרות (ללא השמשים) כנגד אותן שלושים ושש שעות ששימש האור הגנוז את אדם הראשון: שתים עשרה בערב שבת, שתים עשרה בליל שבת, ושתים עשרה ביום שבת (ראה ירושלמי ברכות ח, ה), ובהסתכלות האדם בנרות הוא מכניס לתוך עיניו מאותו אור קדוש שמאיר בנרות, ודבר זה מקדש את עיניו באופן נפלא.

 

וכדי לרמוז על האור העצום שמאיר בנרות החנוכה אנו אומרים לאחר הדלקת הנרות: "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד", כלומר שהנרות הללו קדושים ביותר כיון שמאיר מתוכם האור הגנוז, ועל כן אסור לנו להשתמש באור קדוש זה שום שימוש, אלא רק להביט בו ולמשוך על ענינו קדושה נפלאה.

 

וימי החנוכה מהווים הכנה נפלאה לימי השובבי"ם (ששת השבועות של הפרשיות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, שראשי התיבות שלהם הוא שובבי"ם) הבאים לאחריהם, אשר לפי דברי האריז"ל (ראה שער רוה"ק תיקון כו) הם מסוגלים ביותר לתקן את כל הענינים הקשורים למידת היסוד, ועליהם רמז הנביא באומרו "שובו בנים שובבים" (ירמיה ג, יד), כלומר שובו בתשובה והתחזקו בכל הקשור לשמירת הקדושה במיוחד בשבועות אלא שסימנם שובבי"ם כנ"ל, כיון שניתן בימים אלו סיוע מיוחד מן השמים לכל החפץ להתקדש שאכן יצליח בכך.

עבור לתוכן העמוד