מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

סימן שי"ח - דין המבשל בשבת - בישול בשביל חולה שאין בו סכנה

שאלה: אם צריכים לבשל בשבת קודש תבשיל לצורך חולה שאין בו סכנה, [שכידוע, לא מחללים שבת במלאכות האסורות מן התורה, בעבור חולה שאין בו סכנה], האם מותר לבשל בעבורו על ידי גוי, והאם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול ממאכלים אלו, או שמא יש בזה איסור משום בישולי גויים.

 

וכמו כן, במוצאי שבת, שכבר אפשר להכין אוכל חדש לחולה, האם בכל זאת מותר לאכול מהתבשילים שבישל הגוי בשבת לצורך החולה. והאם מותר גם לאדם בריא לאכול ממאכלים אלו?

 

תשובה: מותר שהגוי יבשל בשבת קודש תבשיל לצורך חולה שאין בו סכנה. ואין בזה איסור לא משום אמירה לגוי בשבת, ולא משום בישולי גויים, ומותר לחולה שאין בו סכנה לאכול מהמאכל ההוא בשבת.

 

ואם נשאר מהתבשיל ורוצים לאכול ממנו במוצאי שבת, אם הגוי בישל את התבשיל בביתו של היהודי, או בבית חולים יהודי, מותר לאכול ממנו גם במוצאי שבת, ואפילו לאדם בריא מותר לאכול ממנו במוצאי שבת, ואין בזה איסור לא משום איסור שבת, ולא משום איסור בישולי גויים. אולם אם התבשיל התבשל בבית הגוי, אזי בשבת מותר לחולה לאכול ממנו, ובמוצאי שבת, כשאפשר להכין תבשיל חדש, יכינו תבשיל חדש על ידי יהודי. וכמו כן אם התבשילים התבשלו בבית הגוי אסור לבריא לאכול ממנו. וכאמור, כשהתבשלו בבית היהודי או בבית חולים יהודי לצורך חולה שאין בו סכנה, מותר ליהודי לאכול ממנו אחר השבת.

 

ועל זה הדרך, זקנים וזקנות, שבאים עובדים זרים לסעוד אותם, וגם מבשלים שם בימות החול, יש להקל בזה, שהואיל והם זקנים ותשושי כח, הרי הם נחשבים כחולה שאין בו סכנה, וכאשר הגוי מבשל בביתו של היהודי הרי זה מותר.

 

והגם שהתירו חכמים לאכול לחם שגויים אפו במאפייה, מכל מקום אסרו חכמים לאכול את הלחם של הגויים שנאפה בבית, והטעם משום שהלחם שנאפה בבית הוא יכול לקרב את הדעות בין האנשים, וכדי שלא יבואו לידי איסור חתנות אסרוהו חכמים. ואולם אם היהודי עשה בעצמו דבר קטן באפיית הלחם הזה, כגון שהדליק את התנור, או שהיה התנור דולק, והיהודי הוסיף שם חתיכת עץ או קיסם כדי להגביה את חום האש ולו במעט, מותר לאכול את הלחם הנאפה שם. וראה לקמן כיצד ינהג במקום שאין פת של פלטר אלא רק של בעל הבית.

אולם לחם שנאפה על ידי גויים בבית, אם נאפה כדי למוכרו, הרי הוא נקרא פת פלטר, ודינו כאילו נאפה במאפייה, ומותר לאוכלו אפילו אם היהודי לא השתתף כלל באפיית הלחם, והמחמיר בכל לחם שאפאו גוי, תבוא עליו ברכה.

עבור לתוכן העמוד