מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

הארת יעקב אבינו בחג חנוכה

מצינו לרה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב זיע"א בסיפרו הבהיר "בני יששכר" (מאמרי כסלו טבת מאמר א, א) שכתב שקיבל מרבותיו הקדושים שקבורתו של יעקב אבינו היתה בחודש כסלו, בעיצומם של ימי חנוכה הקדושים.

 

והיינו כי מקובל בידינו שפטירתו של יעקב אבינו ע"ה היתה בט"ו בתשרי, יום ראשון של חג סוכות (כפי שנרמז בפסוק: "ויעקב נסע סוכותה" (בראשית לג, יז)), ובכו כל מצרים על פטירתו במשך שבעים יום, כמו שנאמר: "ויבכו אותו מצרים שבעים יום" (בראשית נ, ג), ורק לאחר שהסתיימו שבעים ימי בכייתו, העלו יוסף ואחיו את גופו הטהור לארץ כנען וקברו אותו במערת המכפלה (כמבואר בהמשך הפסוקים). נמצא לפי זה, שקבורתו של יעקב אבינו היתה בעיצומם של ימי חנוכה הקדושים.

 

דבר זה מלמדנו שבימי חנוכה הקדושים מאיר בעולם אורו המיוחד של יעקב אבינו ע"ה, וימים אלו מסוגלים ביותר ללמוד מדרכיו ולאחוז במידותיו הקדושות של יעקב אבינו ע"ה.

 

ידוע ששלושת העמודים שעליהם העולם עומד - תורה עבודה וגמילות חסדים (אבות א, ב) - הם כנגד שלושת האבות הקדושים, אשר כל אחד מהם החזיק באופן מיוחד באחד משלושת העמודים: אברהם אבינו החזיק בעמוד הגמילות חסדים. יצחק אבינו החזיק בעמוד העבודה, דהיינו עבודת התפילה. ויעקב אבינו החזיק בעמוד התורה. ולפי האמור שבחג חנוכה מאיר האור של יעקב אבינו, ממילא מובן שזמן זה מסוגל ביותר להתחזק לאחוז בעמוד התורה, ולזכות לחכמת התורה.

 

לכן חנוכה חל בתאריך כ"ה בכסלו, ומבעוד יום, בתאריך כ"ד בכסלו, מכינים את כ"ד השמן והנרות להדלקה בערב. וכשנחבר כ"ד עם כ"ה נקבל מ"ט, כנגד מה שנאמר בתלמוד ירושלמי (סנהדרין ד, ב) שהתורה נדרשת במ"ט פנים - מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. וכשנחבר מ"ט פנים טהור עם מ"ט פנים טמא נקבל צ"ח, לרמוז שעל ידי עמל התורה ניצל האדם מצ"ח הקללות שנזכרו בפרשת "כי תבוא", וכן יורה ח"ץ על כל המקטרגים ומסלק אותם מעליו, ונדבק בה' יתברך שנאמר עליו: "דודי צ"ח ואדום דגול מרבבה" (שה"ש ה, י).

 

כמו כן, נס חנוכה נעשה דוקא על ידי שמן זית, משום ששמן זית מסמל את חכמת התורה, ובלשון קודשו של ה"בני יששכר" (מאמרי כסלו טבת מאמר ז, א):

"דהנה היונים רצו לבטל חכמת התורה ולהגביר חכמות החיצוניות, חכמת יון, הנה בעת הישועה 'ליהודים היתה אורה' - זו תורה (מגילה טז, ב) - הנה הפליא ה' יתברך הנס בשמן הרמוז לחכמה הקדושה, כענין שאמרו רז"ל (מנחות פה, ב) 'וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה' (שמואל-ב יד, ב), תקועה דייקא, כי תקוע אלפא לשמן, ובכל מקום ששמן זית מצוי שם חכמה מצויה".

 

בנוסף לכך: עיקר מעלתו של יעקב אבינו אשר בעבורה נחשב לשלם ביותר שבאבות (כמבואר בזוהר הק' פר' ויצא קמז, ב. קנ, א. ועוד - שיעקב נקרא "שלימו דאבהן") זהו מה שזכה שמיטתו היתה שלימה וכל בניו היו צדיקים ולא יצא מהם שום פסולת, כמבואר במדרש (ויקר"ר לו, ה): "אברהם יצא ממנו ישמעאל וכל בני קטורה, יצחק יצא ממנו עשו וכל אלופי אדום, אבל יעקב מיטתו שלימה וכל בניו צדיקים". וכן מבואר במדרש (שיר השירים רבה ד, יז) שמה שנאמר: "כולך יפה רעיתי" (שה"ש ד, ז) מדבר על יעקב אבינו "שהיתה מיטתו שלימה לפניו ולא נמצא בה פסולת" (וראה שבת קמו, א).

 

ולפי האמור שבחג חנוכה מאיר האור של יעקב אבינו, ממילא מובן שזמן זה מסוגל ביותר לענין חינוך הילדים. ונרמז הדבר בעצם שמו של החג - "חנוכה" - שהוא מלשון חינוך, להורות שימי חג החנוכה מסוגלים ביותר לפעול הצלחה מרובה בענין חינוך הילדים, כפי שהצליח בזה יעקב אבינו ע"ה. וכן נרמז הדבר בלשון חז"ל (שבת כא, ב) שאמרו: "מצות חנוכה נר איש וביתו", כלומר, כלומר, עיקר ענינם של נרות החנוכה הוא להמשיך כח עצום וסיוע נפלא משמים לכל איש ואיש בענין עבודת החינוך של בני ביתו, דהיינו ילדיו היקרים.

 

לכן אמרו חז"ל (שבת כג, ב): "הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים". ופירשו הרי"ף (שבת דף י ע"ב בדפי הרי"ף) והרא"ש (שבת פ"ב סי' יג) שהדברים אמורים על נר חנוכה - שכל מי שרגיל להדר ולדקדק בהדלקת נרות חנוכה יזכה שבניו יהיו תלמידי חכמים. והיינו משום שבימי חנוכה הקדושים בכלל, ובנרות החנוכה בפרט, מאיר האור של יעקב אבינו שהיתה מיטתו שלימה וכל בניו צדיקים כנ"ל, וממילא כל מי שזהיר בנרות חנוכה מאיר על עצמו אור זה של יעקב אבינו, ובזכות זה יזכה שיהיו כל בניו מאירים בתורה הקדושה.

 

על כן, כל הורה והורה ינצל היטב את סגולת הימים הקדושים הללו, וישפוך את נפשו לפני ה' באלפי תפילות שלא יגע לריק ולא ילד לבהלה, חלילה וחס, ויזכו כל בניו ובנותיו, נכדיו ונכדותיו, וכל היוצאים מזרעו לאורך כל הדורות, ללכת בדרך אבותינו הקדושים ואימותינו הקדושות, ויהיו מאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, אמן כן יהי רצון.

עבור לתוכן העמוד