מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

סגולת השמירה שבנרות חנוכה

מנהג כל עם ישראל בכל מקום שהם להדליק בכל יום ויום מימי החנוכה מספר נרות כמספר ימי החג (ביום א' של חנוכה נר אחד, וביום ב' של חנוכה שני נרות וכו') באופן של "מוסיף והולך" ו"מעלין בקודש ואין מורידין", כמנהג ה"מהדרין מן המהדרין", וכשיטת בית הלל המובאת בגמרא (שבת כא, ב).

 

לפי מנהג זה, אנו מדליקים במשך כל ימי חג החנוכה ארבעים וארבעה נרות (יחד עם שמונת השמשים). ואכן, מצינו בכמה וכמה מקומות שיש במספר זה כח סגולי לעצור כל נזק (וראה "מועד לכל חי" סי' כז אות יט) קודם שהחלה מכת בכורות במצרים ניצטוו עם ישראל לתת דם על המשקוף ועל מזוזות הפתח כדי לעצור את המשחית לבל יכנס לביתם להשחית, כמו שכתוב "ועבר ה' לנגוף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות יב, כג), כיון ש"דם" מספרו מ"ד, ויש לו כח לעצור.

 

וכן בדם המילה יש כח לעצור בעד האדם אחר פטירתו מלרדת לגיהנם, כמו שנאמר: "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיךְ מִבּוֹר" (זכריה ט, יא), דהיינו מן הגיהנם (ראה רש"י שבת קלז, ב ד"ה צוה להציל), כי "דם" מספרו מ"ד.

 

וכן החול עוצר בעד הים מלפרוץ ולשטוף את כל העולם, כמו שנאמר: "אשר שמתי חול גבול לים, חֹק עולם ולא יעברנהו, ויתגעשו ולא יוכלו, והמו גליו ולא יעברנהו" (ירמיה ה, כב), כי "חול" מספרו מ"ד.

 

וכמו כן יש כח עצום במ"ד נרות החנוכה לעצור ולמנוע מאותו בית שבו הם הודלקו כל פגע ונזק, ולשומרו מכל רע. וסימן לדבר: "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו" (תהלים קכד, ז), דהיינו שאם נשבור את תיבת "פח" שמספרה שמונים ושמונה ונחצה אותה לשניים הרי זה מ"ד, ונרמז בכך שעל ידי מ"ד נרות החנוכה - "ואנחנו נמלטנו", כלומר, זוכים להמלט מכל צער ונזק.

 

ובזה יבואר מה שמובא בספר "מדרש פליאה" (אות ל"א) שהפסוק: "ועל פתחינו כל מגדים" (שיר השירים ז, יד) מדבר על מצות נר חנוכה.א והיינו כי "מגדים" הוא לשון מתיקות, על דרך שנאמר: ממגד שמים" (דברים לג, יג-יד), ומפרש רש"י שם: "ממגד" - "לשון עדנים ומתק". ועל ידי שאנו מדליקים את נרות החנוכה בפתח הבית אנו ממתיקים מעל בני הבית

את כל הדינים, ומסלקים מהבית כל מיני נזקים שעשויים חלילה לבוא עליו במשך כל השנה, וממלאים את הבית בשפע של חסד ורחמים.

 

על כן מנהגנו לקרוא לאחר הדלקת הנרות את הפסוק: "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" (תהלים צ, יז), ואחריו את מזמור "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), ואת הפסוק האחרון של המזמור ("אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי") כופלים פעם נוספת, וחוזרים על סדר זה שבע פעמים, כפי שמובא בספר בן איש חי (ש"א פר' וישב הלכות חנוכה אות כג) שדבר זה הוא סגולה נפלאה לשמירה מפני כל נזק, ומתאים הדבר לקרוא זאת דוקא לאחר הדלקת הנרות שסגולתם להציל את כל בני הבית מכל

נזק, כאמור.

 

בנוסף לכך: הטעם שקוראים אנו סדר זה לאחר הדלקת נרות חנוכה, משום שמובא בספר תשב"ץ קטן (סי' רנז) שבפסוק "ויהי נועם" ובכל מזמור "יושב בסתר עליון" לא נמצאת האות ז', לרמוז שכל מי שאומר אותם ז' פעמים - שום כלי זיין (כלי נשק) לא יוכל להזיק לו.

 

ומוסיף התשב"ץ קטן (שם סי' רנח) שכאשר נמנה את מספר המילים שבפסוק "ויהי נועם וגו'", ומזמור "יושב בסתר עליון" שאחריו, וכאשר נכפול את הפסוק האחרון של המזמור "אורך ימים אשביעהו וגו'" פעם נוספתג, נקבל מאה עשרים ותשע מילים, ויחד עם עצם קריאת המזמור (ראה מגן אברהם סי' רצה) הרי זה מאה ושלושים, כמספר תיבת "הכהנים" - לרמוז שכאשר יצאו הכהנים החשמונאים להלחם בצבא היונים, אמרו את פסוק "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר עליון" ז' פעמים, ועל ידי כן לא חששו כלל לכלי הזיין המרובים שהיו ליונים, ואף ניצחו אותם ניצחון גדול.

 

ומכיון שהכהנים החשמונאים נהגו לומר סדר זה בעת מלחמתם ביונים, לכן גם אנו נוהגים לומר כן בחג חנוכה לאחר הדלקת הנרות, בבחינת מה שנאמר: "ודבר בעִתו מה טוב" (משלי טו, כג).

עבור לתוכן העמוד