מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

שחטו בהמה או בישלו בשר בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה

13/06/2016

כא. שאלה: אם היה חולה שיש בו סכנה חס ושלום, והיו צריכים לשחוט בשבילו בשבת עוף או בהמה, כגון חולה שההמוגלובין שלו בדם היה נמוך ביותר, ורצו תיכף לצלות בעבורו כבד או בשר, שיאכל כדי להעלות את רמת ההמוגלובין בדם, שכידוע פיקוח נפש דוחה שבת. אם אחר ששחטו עוף או בהמה לצורך החולה שיש בו סכנה, רצה אדם בריא לטעום חתיכה מהעוף או מהבשר השחוט, האם מותר לו לטעום מזה בשבת?

 

ועל זה הדרך, אם בישלו בשבת תבשיל לצורך חולה שיש בו סכנה, האם מותר לאדם בריא לטעום מתבשיל זה בשבת, שהרי בישלו אותו בהיתר, או שמא הואיל ובישלו אותו בשבת לצורך החולה שיש בו סכנה, אין להתיר את אכילתו אלא רק לצורך החולה ולא לצורך אדם בריא?

 

תשובה: אם שחטו בהמה חיה או עוף בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה, מותר גם לבריא לאכול משם חתיכת בשר חי, על ידי שידיח אותו מלכלוך הדם שעליו, וזהו, ואין צריך למולחו במלח, שהואיל ולא מבשל אותו בחום, הרי הדם הכנוס בתוכו נחשב "דם האברים שלא פירש", ומותר.

 

אולם אם בישלו תבשיל בשבת בעבור החולה שיש בו סכנה, אסור לאדם בריא לאכול מאותו התבשיל עד מוצאי שבת, משום שחוששים שאם ידע מראש שמותר לבריא לאכול, שמא יוסיף מראש עוד כמה חתיכות בתוך הסיר להתבשל לצורך הבריא, והואיל וחששו חכמים שמא ירבה בשביל הבריא, אסרו על הבריא לאכול מתבשילים אלו בשבת. אולם מותר לבריא לאכול חתיכת בשר מבהמה חיה ועוף שנשחטו בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה, כל שאוכל אותם בלי בישול, [היום אלו דברים לא מצויים לאכול בשר חי לא מבושל, אך בזמנם זה היה מצוי לאכול כזית בשר חי מבית השחיטה, והיו קוראים לזה "אומצא", והייתה להם מסורת שזה בריא ומחזק את הגוף].

 

והטעם, שהואיל והיו חייבים לשחוט את הבהמה או העוף לצורך החולה, ואי אפשר לתת לחולה חתיכת בשר בלי לשחוט את כל הבהמה תחילה, נמצא ששחטו את הבהמה בהיתר, ואין להם מה להרבות בשביל הבריא, ולכן לא חששו חכמים. אולם בבישול, שיש חשש שמא ירבה בשביל הבריא, גזרו חכמים שהבריא לא יאכל מהמאכלים ההם שהתבשלו בשבת לצורך החולה שיש בו סכנה, עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת מיד, מותר לו לאכול מאכלים אלו.

עבור לתוכן העמוד