נשים שחנן אותם ה' יתברך בהריון, בזמן הזה פטורות מצום תשעה באב, מכיון שחוסר הנוזלים עלול לסכן חס ושלום את העובר. ואף על פי שמעיקר ההלכה נשים הרות היו צריכות לצום בתשעה באב, כמבואר במשנה ובמרן השולחן ערוך, מכל מקום בזמניהם הצום היה רק צער לאשה, אבל הוא לא היה פוגע בעובר, אולם, כיום שירדה חולשה לעולם, והצום עלול לפגוע בעובר חס ושלום, בעקבות חוסר נוזלים, הסכימו טובי הרופאים המומחים, שאשה הרה צריכה על כל פנים לשתות בתשעה באב, ומצד ההלכה מותר לה כבר גם לאכול, וקווי ה' יחליפו כח.
מעוברת שרצתה להחמיר על עצמה ולצום בתשעה באב, נכון להסביר לה בדרכי נועם, שלא נכון לעשות כן, כי חס ושלום עלולה להיגרם סכנה להריון. וגם אם היא צמה בהריונות אחרים ולא היה סיכון, אין מכך שום ראייה להריונות הנוכחיים, ולכן מצוה שלא תצום.
מעוברת שמתעקשת בכל זאת לצום בתשעה באב, ילמדו אותה שתשתה הרבה מים בערב הצום, כל חצי שעה או שעה כוס אחת, וביום הצום תשתדל להיות בחדר עם מזגן, וה' יתברך יתן סייעתא דשמיא, ויגן על כל עמו ישראל. | 
