מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
עצות הרב
תרום והיה שותף
הרשם לניוזלטר
ספרי הרב
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

תניא קדישא - ספר הישועות

ספרים רבים חיבר אדוננו מורנו ורבנו אור העולם, האחד והמיוחד שבעולם החסידות, ר' שניאור זלמן מלאדי זיע"א, אך גולת הכותרת שבין ספריו הקדושים הוא ללא ספק ספר התניא קדישא שחיבר. לכן דוקא על שם ספר זה התפרסם רבנו בהמשך הדורות בשם כינויו: "בעל התניא".

 

לאחר פטירתו של בעל התניא מצאו פתק קטן בכתב ידו ובו כתוב, שכל מי שקשור בספר התניא, אם חלילה הוא נמצא בצרה או במצוקה כלשהי, יקרא בספר התניא מספר שורות, ולאחר מכן יאמר מעומק הלב שלוש פעמים "רבי הושיעני", ותיכף ומיד באותו יום יראה ישועה ממש בדרך נס ופלא.

 

לכן כל מי שקשור לספר התניא צריך לדעת, שאם חלילה הוא נמצא באיזו מצוקה, או באיזה הפסד כספי, או באיזו מועקה וכל כיוצא בזה - אם יקרא מספר שורות בספר התניא ואחר כך יאמר מעומק הלב שלוש פעמים "רבי הושיעני", תיכף ומיד באותו יום יראה בעזרת ה' ישועה גדולה. אנשים רבים ניסו זאת 'והצליחו בגדול'.

 

מי שיוצא לנסיעה רחוקה או לטיסה וכדומה, יקח איתו את ספר התניא ומובטח לו שיגיע למחוז חפצו לחיים טובים ולשלום וכן יחזור בשלום. מי שעומד לפני משפט קשה, יקח איתו את ספר התניא לבית המשפט ובעזרת ה' יראה פלאות. מי שרוצה שברכב שלו לא יהיו תקלות, וכן שיהיה שמור מכל סכנה בדרכים, יקפיד שיהיה ברכבו ספר תניא. מי שמחתן את בנו או בתו ורוצה שהחתונה תצליח, לא ילך לאולם עד שיקרא כמה שורות בספר התניא ויאמר "רבי הושיעני", ובזכות זה החתונה תהיה מוצלחת ביותר. וכן שצריך לגשת לטיפול רפואי מסובך, יקרא כמה שורות בספר התניא ויאמר "רבי הושיעני", ובזכות זה הטיפול יעבור בהצלחה מרובה. מפני שבעל התניא הוא היהלום שבכתרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.

 

כמה ימים לפני פטירתו של בעל התניא (במוצש"ק כ"ד טבת תקע"ג) פרש ידיו לשמים ואמר לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, איני רוצה בגן עדן שלך. אני יודע את כל הגילויים של גן עדן התחתון ושל גן עדן העליון. אני מוסר את כל המסירות נפש שלי כדי שכל מה שיהודי יבקש ממך עד ביאת המשיח, תאזין לו כפי שאתה מאזין לצדיק גמור בראש השנה". והוסיף בעל התניא ואמר: "נשבע אני בחיי נפשי, שבכל מקום שיהודי יעשה משהו במסירות נפש, אבוא אליו מהיכן שאני נמצא למעלה כדי לעזור לו!".

 

האם יכולים אנו בכלל להשיג באילו היכלות עליונים נמצאת כעת נשמתו הקדושה והטהורה של בעל התניא? ובכל זאת, הלא כך הוא נשבע ואמר - 'לא משנה באיזה מקום אהיה בשמים, גבוה ככל שיהיה, אני ארד למטה כדי לעזור ליהודי שמוכן למסור נפש וקשור בי באמת'.

 

על כן אשריו ואשרי חלקו של כל מי שזוכה להתחבר לבעל התניא הן על ידי לימוד בספר התניא קדישא, והן על ידי תרומה מכספו בלב שמח ובמאור פנים למוסדות תורה הקשורים במשך כל השנה בתורתו של בעל התניא. טרם נמצאו המילים שיספיקו לתאר את השכר העצום שיקבל על כך בגשמיות וברוחניות, בעולם הזה ובעולם הבא.

 

*

 

חסיד אחד הגיע עם רעייתו לפני אדמו"ר האמצעי והתאונן לפניו שכבר עברו כמה שנים מאז נישואיו עם רעיתו וטרם נפקדו בילדים. הכניס אדמו"ר האמצעי את שתי ידיו לשני כיסיו ואמר: "יש לי בכיסי עוד שתי נשמות, ומוכן אני לתת לכם אותם, אולם זאת בתנאי שתפיצו שניכם, אתה וזוגתך, את התניא ברבים, ואז תיוושעו בשני ילדים". והוציא אדמו"ר האמצעי את שתי ידיו מכיסיו ופתחם ונתן להם, כאדם הנותן משהו לתוך ידי השני, ואמר: "הנני נותן אותם לכם". ואכן, מאז החלו החסיד ורעייתו להפיץ מאוד את התניא ברבים, וברוך ה' התברכו בשני בנים יראי שמים ולמדנים.

 

פעם הגיעו זוג הורים לפני הרבי הרש"ב כשהם מבוהלים ביותר מפני שבנם היחיד שירת בצבא ונמצא בשדה הקרב, וביקשו מהרבי בתחנונים שיתן להם ברכה שבנם יחזור הביתה בשלום. והשיב להם הרבי הרש"ב: חיילי הצבא חייבים להיות תמיד תחת שמירה והגנה. ולא רק בזמן מלחמה, אלא אפילו בזמן שהמצב רגוע ביותר. עצתי היא שתשלחו לבנכם היקר את ספר התניא, ושיהיה עליו תמיד, ובכל יום ויום יפתח אותו ויקרא בו כמה שורות, והתניא ישמור ויגן עליו בעזרת ה' בכל המקומות ובכל הזמנים, ויחזור לביתו בריא ושלם.

והוסיף הרבי הרש"ב ואמר: הייתי מייעץ מאוד לעשות זאת לכל חיילי ישראל בכל מקום שהם משרתים בצבא על ידי משפחותיהם ומכיריהם, שיזכו את החיילים שיהיה עימם ספר התניא תמיד ובזכות זה יזכו לשמירה עצומה.

 

*

 

סיפר הרה"ח ר' מרדכי ליפשיץ: בהיותי בגלות סיביר בשנת תרח"צ קרה לי נס גדול ונפלא. היינו גרים שם באוהל גדול הנקרא "באראק", שהוא אוהל גדול קל ודק של קומה אחת בלי חדרים כלל, והיו מצופפים בתוכו כמאתיים איש. פעם העבירו אותי מבאראק אחד לבאראק אחר, ולפני שהתרגלתי למקום החדש ולדרכים המובילות אליו יצאתי פעם ממקומי בלילה חשוך שירד בו גשם שוטף, ללכת למקום לינתי, ואיבדתי את השביל המוביל לשם.

 

התחלתי מהר לרוץ לשם ולפה בפחד גדול בכדי למצוא את השביל, ופתאום שמעתי שתי יריות זו אחר זו, ואחר כך צעקה גדולה מאוד ממגדל הפיקוח - "עמוד, עמוד. ברחת ועברת כבר את הגבול שאסור לך לעבור, ולכן אני חייב מיד לירות בך ואני עושה זאת".

 

מיד התחלתי להתחנן לפניו בדמעות שליש: "אנא ממך, אל תירה בי כי לא ברחתי אלא רק איבדתי את השביל. אני בן יחיד לאימי, אני עוד צעיר ובקושי הספקתי לחיות". השומר הגביהה את קולו יותר ושאג: "לא הספקת לחיות?! ברגע זה כבר נגמרו לך החיים", והתחיל לכוון אלי את נשקו וצעק: "אני יורה בך כבר, גמרת לחיות".

 

פתאום נגלה אלי הרבי הריי"צ כמו בהבזק של ברק ואמר לי: "תצעק מיד כמה מילים מהתניא ותינצל", ונעלם מעיני. התחלתי מהר לצעוק ברעדה גדולה ובקול מר כמשוגע ממש כמה מילים מתוך פרק ב' שבספר התניא - "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוק ממעל ממש".

 

לא הספקתי להוציא עוד מילים עד שהשומר ירה בי, ושמעתי שהכדור עף על יד האוזן ונפלתי על ארץ, וכמעט יצאה ממני נשמתי מרוב פחד. התחלתי לבדוק את עצמי - האם אני חי או לא? האם יש עלי דם? האם משהו כואב לי? וראיתי שברוך ה' אני בריא ושלם ללא כל פגע.

 

לפתע פתאום ארע הנס הגדול. הרוצח נהפך לטובה והתחיל לצרוח לעברי: "לפני שאני אירה בך שוב רוץ מהר מפה ימינה ושמאלה וימינה ותגיע למקומך, ואל תשכח שאתה בסיביר".

לאחר מעשה זה הייתי בהלם כמה ימים, אבל ברוך ה' ניצלתי ממוות בטוח, כי בהיותי שם שמעתי כמה פעמים על אסירים שירו בהם למוות לאחר שטעו בדרך, ואני ניצלתי בזכות התניא קדישא.

עבור לתוכן העמוד