מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
עצות הרב
תרום והיה שותף
הרשם לניוזלטר
ספרי הרב
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

פרשת פנחס

(יא) פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי:

 

שמעתי מאבא היקר עטרת ראשינו רבינו יורם אברג'ל שאמר בשם חז"ל הקדושים, שהמילה "פינחס" היא אותיות "פני חס", אומר הקדוש באוך הוא, פינחס הוא חס על הפנים שלי, כביכול שאני לא אתבייש בזה שנכשלו כל אותם האנשים, והא חס על פני, כלומר חס על כבודי וקינא קנאת ה' יתברך.

 

והרמז בעניין לחוס על פני ה', רומז לנו ה' יתברך שמי שיש לו בושת פנים, זוכה לגן עדן, כי זו המידה הנכונה והטובה ביותר, וכמו שהעלה אבא היקר בספרו הנדפס עתה "בצור ירום, שיחות ומאמרים", מאמר בושת פנים, בזה הלשון, "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", (שמות פרק כ' פסוק יז'.) זו הבושה. מלמד שבושה מביאה לידי יראת שמים, וכל מי שיש לו בושת פנים, לא במהרה הוא חוטא. אדם שהק' חנן אותו במידה זו, שהוא ביישן, הוא ישאר רחוק מן החטא, כמו שהתנא יהודה בן תימא היה אומר: "ובושת פנים לגן עדן". (פרקי אבות פרק ה' משנה כג'.)

 

מביא ה"אורחות צדיקים", דבר חשוב: שהשכל, והבושת, הם דבר אחד. לבעלי החיים אין בושת פנים, מה שהם רוצים עושים, מה הסבה לכך? בגלל שלבע"ח אין שכל. יש להם אולי שכל מינימלי כדי לספק את צרכיהם. לברוח מן האש, לברוח מאוטו, למצוא אוכל, אבל אין להם שכל לפתח תכנה, להוציא רישיון, להרכיב משקפיים, לשים כיפה, אפילו יאמנו חמור הרבה זמן, יהיה לו קשה מאוד לנהוג ברכב.

ואמר אבא היקר, לאדם יש שכל לעשות דברים שרק הוא יכול לעשות, מכאן ראיה ששכל ובושת הולכים יחד.

 

נאמר על אדם וחוה, "ולא יתבוששו" (בראשית פרק ב' פסוק כה'.) לפני שאכלו מעץ הדעת לא היה לאדם וחוה שום מושג של בושה, לא הייתה להם דעת. מה קרה דקה אחרי שאכלו מעץ הדעת? "ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" (בראשית פרק ג' פסוק ז'.) למה היו צריכים להתכסות? תינוק שאין בו חטא לפעמים משאירים אותו ערום, הוא לא מתבייש כי הוא נקי מהחטא. הבושה היא מחסום שבא לחסום את האדם מלחטוא. אלמלא מידת הבושה, לא הייתה עברה בעולם שאדם לא היה עובר עלייה בשאט נפש, ובמזיד גמור.

 

אי אפשר לתאר את עצמת הפגם אליה היה יורד האדם ללא מחסום הבושה שהטמיע בבני האדם הקדוש ברוך הוא!

 

כמה חשיבות נותן הקדוש ברוך הוא לאדם שמתנהג במידת הביישנות.  אומרת הגמרא: "מי שאין לו בושת פנים, בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני". (נדרים כ) הר סיני היא ההוכחה לקבל עול, הבושת פנים מעידה שאדם זה קיבל עליו עול. עזות פנים היא ההפך, מעידה על האדם שהוא פורק עול, שהוא לא נברא בקדושה. לא שאין לו תקנה, אסור לו להתייאש, לכל דבר יש תקנה! אבל לעת עתה צריך שידע שמצבו קשה.


אדם שאין לו טהרה וקדושה, מתרחקת ממנו הברכה. לא צריך להתאמץ כדי שהברכה תתרחק, עצם קיום העברה מהוה מחיצה בינו לבין השכינה, שנאמר: "עונותיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם". (ישעיה פרק נט' פסוק ב').
כשיש עננים על השמש זה לא אומר שאין יותר אור, האור קיים רק שהוא מוסתר ע"י העננים, בהסתלק הענן תחזור השמש. אך כשיש חושך, אי אפשר לסלק אותו.

 

אומר הפסוק "מחיתי כעב פשעיך" (ישעיה פרק מד' פסוק כב'). אדם שיש לו רק "עננים", הוא יכול לסלק אותם. אבל אדם שנמצא בחושך, יקח לו הרבה זמן להגיע לאור, שנאמר "ורשעים בחושך ידמו" (שמואל א' פרק ב' פסוק ט').
האור הזה עליו מדבר, הוא מידת בושת פנים אותה משיגים ע"י שמתרחקים מן העזות ומסממניה.

 

ובהמשך המאמר באורחות צדיקים, ערך "בושת", נכתב: "וכן כל בע"ח זולתי האדם אין להם בושת. וכל חכם לב יודע מעלת השכל והחכמה, כי בה יגיע אל אמיתת הדברים, וב"ה יגיע אל יחוד בוראו, בה לעבודתו, ובה יכול להדמות למלאכים"
כל יהודי, יש לו את היכולת להדמות למלאכים, ולא עוד, אלא שהמלאכים נעשים משמשים שלו, כמו שאומר הכתוב: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". (תהילים פרק צא' פסוק יא')

עבור לתוכן העמוד