מוסדות "קול רינה" בראשות הרב יורם אברג'ל זצוק"ל
פייסבוק
הרשמה
חיפוש
דלג על חיפוש
עצות הרב
תרום והיה שותף
הרשם לניוזלטר
ספרי הרב
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

ר' ישעיה (ב"ר אברהם) הלוי הורוויץ - השל"ה הקדוש - יא ניסן

למד אצל אביו ר' אברהם, וכן אצל ר' ליבוש'ס מפולנאה והמהר"ם מלובלין. היה רבה של פראג. הגיע לארץ ישראל בערב שבת פרשת ויצא ולכן קרא את שמו של סידורו (סידור השל"ה) 'שער השמיים' על שם הפסוק המופיע בפרשה זו. חיבר את ספר "שני לוחות הברית".

 

דבר פלא כותב 'סדר הדורות' בשם הרה"ח ר' לייב בקלויז שבשל"ה הקדוש נתעברה נשמת רות, וסימנך שכל הפסוקים בספר רות מתחילים באות ו' מלבד הפסוקים "ליני פה הלילה" "יתן ה' לכם" "שובנה בנותי" "עיניך בשדה אשר יקצורון" "ישלם ה' פעלך" "הלהן תשברנה" "באשר תמותי אמות" "אני מלאה הלכתי" שראשי תיבות שלהם לישעיה ב"א (בן אברהם). ולכן קרא ר' שעפטיל בנו להקדמתו בראש ספר השל"ה "ווי העמודים" לרמוז להנ"ל.

 

יום אחד נגנבו מביתו של ר' ישעיה כפות כסף יקרות, ונחשד אחד התלמידים בדבר זה. ר' ישעיה בדק וחיפש, ואכן נמצאו הכפות אצל אותו תלמיד. מרוב הבושה הלך אותו תלמיד והמיר דתו ר"ל, ונתעשר מאוד ונסע ממקום למקום. מצא חן בעיני המלך והשרים והופקד מאת הממשלה להיות שר המכס בעיר יפו, ור' ישעיה ידע שתלמידו המיר דתו אך לא ידע מה נעשה בו.

והנה אחרי כמה שנים עלה ר' ישעיה לארץ הקודש לדור בירושלים תוב"ב. וכאשר בא לעיר יפו הכירו תלמידו המומר כי היה שם בעל המכס, ועשה לו כבוד גדול וביקש ממנו שיבוא עמו לביתו לנוח אצלו, ור' ישעיה הלך עמו.

לאחר שנכנסו אל הבית עשה בעל הבית העשיר תחבולה כדי לשלוח את המשמש של השל"ה מהבית וישארו שניהם לבד.

והכניס את ר' ישעיה בכל החדרים שבביתו להראות כבוד עושרו. לבסוף הכניסו לחדר אחד והוציא סכין חדה מחיקו והורה לר' ישעיה לומר וידוי כי הוא הביאו לכאן כדי להורגו. ר' ישעיה נחרד חרדה גדולה ובכה והתחנן, ושאל בתמימות: "אמור לי, מה עשיתי לך?!" והוסיף לדבר בכמה תחנונים. אך שום דבר לא עזר. "לא אטה אוזן לדבריך" אמר העשיר "תמהר לומר וידוי, ואם לא אתקע את הסכין בבטנך קודם הוידוי".

כשראה ר' ישעיה כי כלתה אליו הרעה עמד והתוודה בדמעות שליש, ואחר הוידוי השכיב אותו העשיר על הרצפה ואחז בצוארו ואת הסכין החזיק בידו השניה לשוחטו בה. ר' ישעיה סגר את עיניו וקרא את הפסוק "שמע ישראל" וכאשר סיים בתיבת "אחד" ועיניו סגורות הרכין אותו תלמיד מומר את ראשו עליו ונשקו ואמר: "רבי קומה, שבה ומחל לי על הדבר הזה".

ר' ישעיה התפלא מאוד ושאל: "מי אתה?". "אני תלמידך פלוני ומכיר במעשיך כי צדיק גמור אתה, ועתה כשראיתי שעלית לארץ הקודש למסור נפשך להשי"ת בארץ הזאת, אמרתי חבל על רבי שימסור נפשו אל האלוקים בעוד היות בבגדו כתם קטן, והוא כי אתה יש לך חטא אחד על אשר דחקת להוציא ממני את הגניבה וע"כ היית סיבה להמרת הדת שהיתה מחמת הבושה, ואע"פ שצדקת ועשית זאת להציל את ממונך, עם כל זאת לגביך נחשב הדבר לחטא גדול, ואני לא התכוונתי לנקום ממך אלא כוונתי היתה לעשות עמך טובה בצער הגדול אשר צערתיך שיהיה לך כפרה על חטא זה ועתה נעשית טהור וזך, על כן תסלח לי על צער זה שגרמתי לך, כי אתה רבי ואדוני" וינשק את רגליו ויפטרהו לשלום בכבוד גדול. (ר' יוסף חיים ב'בן יהוידע' על ב"מ כד:)

עבור לתוכן העמוד